לא ניתן להאריך התקופה הקבועה בתקנות להגשת ערעור לביהמ"ש על החלטת נאמן

הקדמה :

לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המשיב, עו"ד משה לוי - בתפקידו כנאמן להסדר נושים (להלן: "הנאמן") מיום 17/4/08, אשר הומצאה למבקש, לטענתו, ביום 12/6/08 באמצעות הפקס, במסגרתה נדחתה תביעת חוב שהגיש המבקש, עובד לשעבר של חברת רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ - בפירוק (להלן: "החברה") כנגד החברה.

טענות המבקש :

לטענת המבקש, יש להאריך לו את המועד להגשת ערעור על החלטת הנאמן הואיל והינו מצוי בקשיים כלכליים אשר היה עסוק בניסיון למצוא להם פיתרון. המבקש מוסיף וטוען כי לאחר שהחברה הפסיקה את פעילותה, היה עסוק במציאת מקור פרנסה חילופי, וזו הסיבה לעיכוב בהגשת הערעור על החלטת הנאמן.

בנוסף, טוען המבקש כי המצב הכלכלי בו הינו שרוי השפיע גם על נישואיו והיה עליו לשקם את מערכת היחסים עם אשתו, דבר שאף הוא הוביל לאיחור בהגשת הערעור. 

כן טוען המבקש כי החוב הנתבע על ידו הוא חוב מוכח המגיע לו על פי דין, ועל כן מן הראוי ליתן לו את יומו בכדי שיוכל להגן על זכויותיו הקנייניות.

המבקש מוסיף וטוען כי למיטב ידיעתו, ביחס לנושים אחרים הסכים הנאמן להאריך את המועד להגשת ערעור ב-35 ימים נוספים, כך שיש להעניק לו עצמו ארכה דומה.

טענות הנאמן :

לטענת הנאמן, יש לדחות את הבקשה ממספר טעמים: ראשית, המבקש לא הגיש תביעת חוב בפני הנאמן בהקפאת הליכים, באופן המטיל צד כבד על טענותיו; שנית, המבקש הפגין זלזול רב בהליך; ושלישית, במסגרת תיק הפירוק נדחו תביעות חוב רבות, כך שבמידה ויוארך המועד להגשת ערעור על החלטת הנאמן, קיים חשש כי נושים רבים נוספים יגישו בקשות דומות.

לשיטת הנאמן, פתיחת התיק והארכת המועדים להגשת ערעורים עשויה להכביד ולעכב את המשך ההליכים בתיק, ויש בה כדי לפגוע באינטרס הלגיטימי של כלל הנושים בתיק לקבל לידיהם את המגיע להם בתוך פרק זמן סביר, כפי שסוכם בהסדר הנושים.

עוד טוען הנאמן כי המבקש הביע זלזול רב כלפי ההליך, ובכלל זה לא טרח לגשת לדואר ולקבל לידיו את ההחלטה שנשלחה אליו על ידי הנאמן בדואר רשום, ואף לאחר שהועברה אליו ההחלטה בפקס, לא טרח להגיש את הערעור במועד. לטענת הנאמן, המבקש פעל בחוסר תום לב בכל הנוגע לתביעת החוב והתרשל בכל הקשור למיצוי זכויותיו, ובפרט בכל הנוגע לקבלת ההחלטה לידיו, ועל כן אין להאריך לו את המועד להגשת ערעור כמבוקש.

כן טוען הנאמן כי החלטתו ניתנה לפני זמן רב ואין בטענות המועלות בבקשה כדי להצדיק הארכת המועד להגשת הערעור, שכן לא ניתן הסבר ראוי למחדל ולא ניתן הסבר ראוי לטענות גופן.

לטענת הנאמן, מנהל החברה, מר ששון רחמני, הגיש פעמים רבות דו"חות במסגרת הקפאת ההליכים, בהם לא דווח על כל חוב לעובדים שהינם קרובי משפחתו, וגם בבקשה להקפאת הליכים שהגיש מנהל החברה לא צוין דבר החוב הנטען למבקש. לשיטתו, אם מנהל החברה באמת חב כסף למבקש, אחיו, חזקה כי הדברים היו מוצאים ביטוי מפורש בדו"חות שהגיש, ומכל מקום חזקה כי מנהל החברה ובני משפחתו היו מודעים היטב בכל הנוגע להליכי הפירוק.

הנאמן מוסיף וטוען כי המבקש אף לא טרח להתייצב לאסיפות הנושים שערך הנאמן בהקפאת ההליכים, וגם נתון זה אומר דרשני.

כן טוען הנאמן כי לגוף העניין, טענת המבקש לפיה במשך חמישה חודשים לא שולם לו שכר עבודה, נראית תמוהה ובלתי מתקבלת על הדעת, בייחוד מקום בו מדובר במקום עבודה בו קיימת מערכת יחסים של קרבה משפחתית מדרגה ראשונה.

לא זו בלבד אלא שלטענת הנאמן, החברה ונושיה יצרו במסגרת הסדר הנושים מנגנון מוסכם ומוסדר לתקיפת החלטותיו של הנאמן, וזאת על מנת ליצור וודאות והסתמכות בקרב החברה ונושיה בחלוקת הכספים ועל מנת לממש את עיקרון "סופיות הדיון", כך שהמבקש אינו יכול להישמע כעת בטענה כי יש להאריך לו את המועד להגשת ערעור, בניגוד למוסכם, והיעתרות לבקשה משמעה שינוי במערך הזכויות של יתר הנושים ופגיעה באינטרס ההסתמכות שלהם, וגם מטעם זה דינה דחייה.

דיון והכרעה :

בהתאם לתקנה 96(א) לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985, החלה על הליכי פירוק לאור האמור בתקנה 53 לתקנות החברות (פירוק) תשמ"ז-1987), זכאי נושה לערער על החלטת מפרק (או נאמן בענייננו) בהוכחת חוב לבית המשפט המחוזי, תוך 45 ימים מהמצאת ההחלטה לידיו.

עם זאת, במקרה שלפני הסכימו הצדדים במסגרת הסדר הנושים שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית, כי המועד להגשת ערעור לבית המשפט על החלטת הנאמן בתביעת החוב, יעמוד על תקופה מקוצרת של 21 ימים מן המועד בו נשלחה ההחלטה או שנמסרה בפועל, לרבות בפקס (סעיף 25(א) להסדר הנושים). לא זו בלבד, אלא שבהתאם להסכמת הצדדים, ערעור שיוגש לאחר המועד, לא יתקבל (סעיף 25(ב) להסדר הנושים).